החוק קובע גם עונשים כנגד מי שזייף או השתמש בכרטיס גנוב. הלקוח, שיכול להפסיק את ההתקשרות בכל עת שיחפוץ, יתחיל לשלם על החיובים בכרטיס רק לאחר שקיבל אותו לידיו. סעיף מרכזי אחר בחוק, עוסק במקרה בו קיים צורך להפסיק חיוב עתידי בכרטיס אשראי: הדבר אפשרי כאשר הספק לא סיפק את הסחורה במועד שנקבע. או כאשר הספק מצוי בהליך של פשיטת רגל, כינוס נכסים או פירוק, בתנאים מסוימים. מטרת התיקון לחוק, שהתווסף אליו רק לפני מספר שנים, היא למנוע מקרים בהם המשיכו הצרכנים לשלם על עסקה בתשלומים, בעוד ספקים לא עמדו בהתחייבויותיהם לספק את המוצרים.
עונש מאסר על שימוש לרעה בכרטיס חיוב
כמו כן, החוק מגדיר תנאים וזמנים בהם על חברת האשראי לזכות לקוח, במידה וטען שעסקה שבוצעה ללא הצגת כרטיס האשראי (כגון- כזו שנעשתה בטלפון ובאינטרנט – עסקה במסמך חסר), לא בוצעה על ידו. יחד עם זאת, במידה וחברת האשראי תגלה כי העסקה כן בוצעה בידיעת הלקוח, או כאשר הלקוח הוא שמסר את הכרטיס לאחר, או אף שמדובר במעשה מרמה - היא יכולה לשוב ולחייבו. כמו כן, החוק קובע עונש מאסר של שלוש שנים למי שהחזיק כרטיס חיוב שלא בהסכמת בעליו בכוונה להשתמש בו או להעבירו לאחר למטרה זו. החוק גם קובע עונש של חמש שנים למי שהשתמש בו במטרה להונות אחרים.
חוק כרטיסי חיוב, יחד עם ההגנות הרבות המופיעות בו והניסיון הרב שנצבר בתחום הפעלת כרטיסי האשראי, הופך את השימוש בהם לבטוח יותר ונוח במיוחד.
לנוסח החוק המלא כפי שמופיע באתר משרד הכלכלה לחצו כאן.
סיכום זה איננו מחייב והינו למידע כללי וראשוני בלבד. הוא לא נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים הכתובים לעיל נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. אין להסתמך על האמור בטרם נקיטת כל פעולה ו/או קבלת כל החלטה.